היסטוריית הצמיג המודרני

בין אם זה מקום המגורים שלך, מעגל החברים, או מקום העבודה שלך – דבר אחד הוא בטוח בחיים, הכול משתנה, כל הזמן. לפיכך, בוודאי שלא תופתע לגלות כי גם השינויים שהמכוניות עברו במהלך השנים הם רבים, ואפילו השינויים שעברו הצמיגים במהלך השנים – הם גדולים מאוד.

לפני שהצמיגים הפכו להיות מלאים באוויר, הרי שהם היו עשויים מעץ, מברזל, מגומי קשיח ואפילו מעור. למרות, שהחומרים הללו לא היו בולמי זעזועים במיוחד, כן הייתה להם תוחלת חיים ארוכה ואחיזה טובה בכביש. לקחו שנים רבות לפתח את הצמיגים כפי שאנו מכירים אותם כיום. בואו ונצא למסע קצר להתבונן באבולוציית הצמיגים.

בזכות ג’וני דנלופ הקטן
הצמיג המודרני המוכר הוצג לראשונה ע”י רוברט תומפסון ב-1847, אך נחל הצלחה מעטה. באותו הזמן, צרכנים העדיפו דווקא את הגומי הקשיח (שהוא פיסה אחת, בלי אוויר בפנים). רק לאחר שנים, כאשר הצמיג המודרני הפך לכוכב בתעשיית האופניים – עלתה ההבנה כי הצמג ה”חדש” מאפשר נסיעה חלקה יותר ועם פחות זעזועים.

ג’ון בוייד דנלופ היה הראשון לייצר בפועל צמיג מלא באוויר בשנת 1888. האוויר אפשר לג’וני, בנו בן ה-10 של אדון דנלופ לרכוב בחופשיות רבה יותר על האופניים, בלי לחזור הביתה עם כאבי ראש מכל הזעזועים והמהמורות. אותו הצמיג היה פשוט מאוד, וכיום ניתן למצוא תרכובות מורכבות של סוגי גומי שונים – המאפשרים יצירה של הצמיג הטוב ביותר, בהתאם לביצועים הנדרשים.

מדרך הצמיג שחולל מהפך
אחד השינויים המשמעותיים שעבר הצמיג, מאז שהיה על אופניו של ג’וני דנלופ הקטן, הם בהכנסת מדרך הצמיג. אותם החריצים הפשוטים הם שהגדילו משמעותית את יכולת האחיזה במשטח עליו נוסעים; בין אם מדובר בשלג ובין אם מדובר בכביש רותח ביום קיץ במדבר, ואפילו בעזרה בסחיבה של מסעות כבדים על הרכב.

ואם חשבנו שתעשיית הצמיגים יכולה לשקוט על השמרים, הרי שההיפך הוא הנכון. נראה שתעשיית הצמיגים לא מפסיקה לחפש ולמצוא את הדרכים ליצירת הצמיגים הטובים, הבטיחותיים והמותאמים ביותר לכל מטרה, לכל מזג אוויר ולכל מקום.