Aquaplaning – שיוט הרכב על הכביש הרטוב

שיוט הרכב על כביש רטוב, או החלקה – הם הסיוט של נהגים רבים. ישנו הבדל בין החלקת הרכב על הכביש לבין תופעת השיוט על הכביש (ה- Aquaplaning); החלקה מתרחשת כאשר מים על פני שטח הכביש פועלים כחומר סיכה, ומקשים על השליטה בצמיגים. לעומת זאת, תופעת השיוט מתרחשת כאשר בין הצמיג לכביש נאגרת שכבת מים, באופן שגורם לאובדן מגע (מעין ציפה או שיוט) דבר המונע מהצמיג מלהגיב לחלוטין להיגוי. אם תופעה זו מתרחשת בכל הגלגלים בו זמנית, הרכב יוצא למעשה לחלוטין מכלל שליטה.

כיצד ניתן להימנע מתופעת ה- Aquaplaning?

ישנן דרכים למנוע את תופעת השיוט על כביש רטוב, למשל: הקפדה על לחץ אוויר תקין בצמיגים, צמיגים בלתי שחוקים, כמו גם הפחתת נסיעה מהירה על כביש יבש, המקטינה את שחיקת הגלגלים עצמם. גם הימנעות מכניסה עם הרכב לשלוליות, או מים עומדים תקטין את הסיכוי להתרחשות תופעת השיוט.

מערכות בקרה אלקטרוניות, המותקנות היום ברכבים רבים, אינן יכולות לבוא במקום טכניקות נהיגה נכונות ובחירת צמיג תקינה. מערכות אלה מסתמכות על בלימת גלגל סלקטיבית, אשר תלויה במגע עם הכביש. לפיכך, מערכות בקרה אלקטרוניות יכולות אמנם לסייע במקרה של החלקה על כביש רטוב, אך אין ביכולתן למנוע מצב של Aquaplaning, שכאמור נובע מחוסר מגע של הצמיג בכביש. כמובן, שאין להשתמש במצב שיוט ברכב, כאשר נוהגים בכביש רטוב.

ומה לעשות אם הרכב כבר נכנס למצב של Aquaplaning?

במידה והרכב אינו באמצע פנייה, הפחתת המהירות עשויה להאט את הרכב מספיק כדי להחזיר את המגע בין הצמיג לכביש. ניסיונות היגוי עלולים להכניס את הרכב למצב החלקה, שיציאה ממנה תהיה קשה או בלתי אפשרית. אם הבלימה היא בלתי נמנעת, יש להיות מוכנים לחוסר יציבות.

אם הגלגלים האחוריים נמצאים במצב של שיוט, וגורמים לפיכך לחוסר שליטה בהיגוי הרכב, יש לנווט בכיוון של ההחלקה עד שהגלגלים האחוריים חוזרים למגע עם הכביש, ולאחר מכן לנווט במהירות בכיוון ההפוך כדי ליישר את המכונית.

וכמובן, שנסיעה זהירה וערנות מרבית הן תמיד גורמים משמעותיים בנסיעה בטוחה!